שדה2026
סיבים אופטיים, חיישני תנועה, מנועי צעד
החלק המרכזי: 3,200 קווים בצפיפות משתנה.

אולם המנוף הוא החלל הגבוה ביותר במוזיאון: 14 מטרים מהרצפה ועד קורות הפלדה. במשך חצי שנה הוא חשוך לגמרי, חוץ מארבעת אלפים קווים דקים של אור.
01 · על התערוכה
כל קו אור מחובר לחיישן תנועה משלו. כשמבקר עובר, הקווים שסביבו מתבהרים ונעים מעט, כמו שדה חיטה שרוח עוברת בו. כשהחדר מתמלא, הוא מואר כמעט כמו באור יום. כשנשאר בו אדם אחד, רק שביל צר של אור הולך איתו.
סטודיו אורביט בנה את המערכת במיוחד לאולם, אחרי שנה של ניסויים במחסן נטוש בדרום העיר. אין במיצב מסך, אין הקרנה ואין פסקול. רק סיבים אופטיים, מנועים קטנים ושקט.

02 · על התערוכה
בגרסה הראשונה היה למיצב פסקול אלקטרוני. היוצרים ויתרו עליו אחרי שראו מה קורה בלעדיו: אנשים התחילו ללחוש, ואז להקשיב לצעדים של עצמם. השקט הפך לחלק מהעבודה.
מומלץ להגיע בשעות הבוקר של אמצע השבוע, כשהאולם כמעט ריק. זה ביקור אחר לגמרי מזה של שבת בצהריים, ושניהם שווים.


ברצפת האולם פזורים מזרנים דקים. מותר, ואפילו רצוי, לשכב ולהסתכל למעלה.
שלוש נקודות עצירה שכדאי לא לפספס במסלול התערוכה.
סיבים אופטיים, חיישני תנועה, מנועי צעד
החלק המרכזי: 3,200 קווים בצפיפות משתנה.
סיבים אופטיים, אלומיניום
מסדרון של 800 קווים שמוביל מהכניסה אל לב האולם.
רישומים, אבות־טיפוס, וידאו
חדר צדדי שמציג את תהליך הפיתוח, כולל שלושה ניסיונות שנכשלו.
”רצינו חדר שמקשיב לאנשים שנמצאים בו.“סטודיו אורביט
מי מאחורי התערוכה
מיצבי אור ומרחב
קולקטיב של שישה: שתי מעצבות תאורה, אדריכל, מהנדס אלקטרוניקה, מתכנתת ונגר. עובדים יחד מאז 2017 על מיצבים תלויי־מקום, בעיקר במבני תעשייה נטושים. זו התערוכה המוזיאלית הראשונה שלהם.
לפני שמגיעים
אוצרת: נועה שגב · הפקה: צוות אולם המנוף · בתמיכת קרן הרציף

התערוכה הבאה